סקירה ספרותית

"אדם יכול לבטא את דעותיו על ידי פרסום ידיעות , מאמרים ומודעות בעיתונות כתובה ואלקטרונית , כתיבת ספרים ומחזות , יצירת סרטים , ציורים או ביטויים אמנותיים אחרים . הוא יכול לעשות זאת גם על ידי מתן הרצאות , כתיבת מכתבים או חוזרים , יציאה להפגנות או להתכנסויות פוליטיות וחברתיות". 

עורך/כים: יואב בן-דב, אילנה שמיר וזהבה כנען
שם הספר: אביב חדש : האנציקלופדיה הישראלית לנוער - כרך 7 : חופמאים - טריגונומטריה


הכותב במאמר-המוען, אומר שכל אדם יכול לעמוד על שלו ולעשות משהו בנידון, ואף מביא דוגמאות למה שאדם זה יכול לעשות - נמען. כגון: "על ידי מתן הרצאות, יציאה להפגנות ועוד.." אם דבר מפריע לו לדוגמה: הפגנת החרדים נגד גיוס חובה לצה"ל שאירעה לפני כמה חודשים ברחובות מדינת ישראל.

כמו כן, נושא זה מתקשר למה שקרה בחודשים האחרונים בחברה הישראלית כאשר המגזר החרדי הפגין עקב סוגיית הגיוס והדעות שיש לו כלפי אותה סוגייה. בנוסף, ההפגנות שנערכו בתל אביב ברחבי הרץ נגד השחיתות ופרשות נתניהו ועוד.

"הוא נותן הזדמנות לציבור הרחב להשפיע על החוק באמצעות התקשורת , אספות והפגנות , שתדלנות ולחצים פוליטיים . כל אלה אמורים לפעול נגד חקיקת חוק חפוז , בלתי מאוזן , שאינו מתחשב בגורמים הנוגעים לעניין ומתעלם מערכים מקובלים של מוסר וצדק".

מחבר/ים: חנה אדן, ורדה אשכנזי ובלהה אלפרסון
שם הספר: להיות אזרחים בישראל : מדינה יהודית דמוקרטית

הכותב במאמר זה אומר כי יש לציבור הרחב את הכוח להשפיע ולעשות מעשה לדוגמה: לצאת לרחובות להפגין נגד/בעד צד מסוים כדי לנסות להשפיע ולשנות, להשתמש באמצעים תקשורתיים כדי לתקשר ולבקר ובכך לנסות לגרום לשינוי. בנוסף לכך, הכותב מצי אלטרנטיבה אחרת שהיא לחצים פוליטיים, דבר זה מתקשר להפגנות שונות מאז שקיימת מדינת ישראל ודבר אחד אשר מתקשר לכולם זה שכולם פעלו מתוקף חופש הביטוי והזכות להפגין, בנוסף לכולם היה מכנה משותף של רצון לעשות שינוי במצב הקיים שבגללו קרו ההפגנות.

"מאחר שרוב המידע שיש לתלמידים על הקבוצות שהם כמעט ולא נפגשים איתן בחיי היום-יום מבוסס 

על דברים ששמעו באמצעי התקשורת, השיעור השני מתמקד בייצוג התקשורתי של הקבוצות האלה".
מחבר/ים: צוות מטח .
שם הספר: אל תלעגו לי : מפגשים בחברה הישראלית

במאמר זה הכותב אומר כי הידע שיש לתלמידים הגיע מדברים ששמעו באמצעי התקשורת כלומר לתקשורת יש כוח רב בכך שהם משפיעים באופן חזק על בני נוער שמקבלים את הידע על נושאים כאלה ואחרים רק מאמצעי התקשורת. דבר זה יכול להשפיע רבות על החברה הישראלית כאשר התקשורת *המוען* יכולה להשפיע לרעה על בני הנוער - *הנמענים* וכתוצאה מכך לשנות את פניה של החברה הישראלית משמעותית.
יתרה מכך, התקשורת יכולה להחליט מה היא מעדיפה לפרסם. כלומר, שאין מי שמגביל אותה ולכן נוצר מצב שהתקשורת במצב של עליונות והיא יכולה לעשות כעיקרון מה שתרצה בלי שהנמענים יוכלו להגיב על כך.

"הם רואים בתרבות המודרנית איום על עולמם הרוחני ובוחרים להסתגר מפניה על-ידי הימנעות מצפייה בטלוויזיה, קריאת עיתונות שאיננה דתית, או קריאת ספרות עכשווית."

מחבר/ים: אורלי אילני
שם הספר: דת חברה ומדינה בישראל

במאמר זה ניתן להסיק כי משום שהחברה החרדתית נוטה שלא לעשות דברים כמו שתואר לנו, כתוצאה מכך ניתן להסיק כי גישתם כלפי התקשורת המודרנית היא שלילית ופחות הסיכוי כי יסכימו לשתף פעולה עם התקשורת.

"מדובר באוכלוסייה שנגישותה למידע וחשיפתה לתקשורת בעברית היא מועטת, והמיומנות שלה בהתנהלות מול הרשויות היא חלשה".

מחבר/ים: שירה גודמן ומיכל ברק
שם הספר: אתגר הרווחה במדינה הדמוקרטית : מדיניות חברתית-כלכלית בישראל

במאמר זה הכותב מסביר מדוע קבוצות כמו קבוצת החרדים במדינת ישראל היא קבוצה בעלת התנהלות לא טובה מול הרשויות מהסיבה הפשוטה שגישתם לא תומכת בתקשורת המודרנית, ולכן חשיפתם לתקשורת פחותה. 

1."מאות מפגינים חסמו את כיכר השבת בירושלים במחאה על גיוס חרדים" (שלומי גבאי, אוקטובר 2017)

 מאות מפגינים חסמו את כיכר השבת בירושלים, במחאה על גיוס בני ישיבות חרדים לצה"ל. בנוסף הודיעו חברי העדה החרדית על "יום זעם" בירושלים ובבית שמש בעקבות מעצר 44 עריקים, שאותם כינו "אסירי עולם התורה". המפגינים התקדמו בהמשך לכיוון רחוב חיל ההנדסה וניסו לחסום את תוואי הרכבת הקלה, תוך שהם מתעמתים עם שוטרים במקום.
חמישה מפגינים נעצרו בידי המשטרה עקב הפרת הסדר במקום, השוטרים שנכחו במקום העבירו את מרבית המפגינים למדרכה לאורך הרחוב על מנת לאפשר את התנועה בכביש.

המפגינים נשאו שלטים שעליהם נכתב בין היתר: "נמות ולא נתגייס", "במסירות נפש נלחם בגזירת שמד הגיוס הציוני" ו-"איווט בבקשה: תעמיד אותנו מול כיתת יורים ואל תגזור עלינו להתגייס לצבא השמד". כמה מפגינים אף לבשו שקים, כמנהג אבלים, על מנת להביע את מחאתם.

במאמר זה מדובר על הפגנות החרדים בנוגע לסוגיית הגיוס ולכן מפגינים חרדים חוסמים כבישים כדי שיקבלו התייחסות בתקשורת, הם פועלים בהתאם לזכות חופש הביטוי ויש להם את הזכות להפגין.

2. "'יום זעם' של החרדים: 120 עצורים במהומות ברחבי הארץ נגד הגיוס" 
(יקי אדמקר, משה שטיינמץ ואור רביד, אוקטובר 2017)

 120 מפגינים נעצרו ברחבי הארץ במהלך "יום הזעם" שארגן הפלג הירושלמי נגד גיוס חרדים לצה"ל.
האירועים המרכזיים היו בירושלים, בבית שמש, בבני ברק ובצפת. המחאה התחדשה לאחר זמן מה בעקבות מעצר שני עריקים, ומאז נעצרו עוד כמה עריקים, שהיו בין המפגינים.

בהמשך חסמו מאות חרדים את אזור כיכר השבת בירושלים, הציתו פחים וקראו נגד הגיוס, כשהם משבשים גם את תנועת הרכבת הקלה. הם התעמתו עם כוחות המשטרה הרבים שהגיעו לאזור. רק כעבור שעות ארוכות, פיזרה המשטרה את ההפגנה.

מאמר זה מתקשר למאמר הקודם ומתייחס לחשיפתם לתקשורת של החרדים בנוגע לסוגיית הגיוס וההפגנות במטרה לנסות לשנות את המצב הקיים.
בנוסף, בסרטון ניתן לראות כי ישנה אישה חילונית אשר צועקת כלפי החרדים שמפגינים. היא טוענת כי הם אלו שגרמו לרצח אחיה, והדם של אחיה הוא על ידיהם.

3. "הפגנה בתל אביב נגד השחיתות: עשרות אלפים מחו; כבישים נחסמו" (דנה ירקצי, דניאל דולב ויואב איתיאל, דצמבר 2017)

עשרות אלפי אנשים הפגינו נגד השחיתות תחת הכותרת "צעדת הבושה", וחסמו לתנועה את שדרות רוטשילד שבתל אביב. המפגינים צעדו לכיוון כיכר הבימה, ובעקבות סירוב המשטרה להפעיל גנרטור וניתוק ההגברה במקום מסיבות בטיחותיות, החלו המפגינים לחסום את רחוב אבן גבירול ולצעוד לכיוון כיכר רבין.
המפגינים בתל אביב קראו "זו המדינה שלנו ולא של נתניהו" ו"הון-שלטון עולם תחתון", תוך נשיאת שלטי מחאה ודגלים.
נוסף על ההפגנה בתל אביב, מאות בני אדם הגיעו להפגנה דומה בכיכר פריז שבירושלים, מול בית ראש הממשלה. כנו כן, בחיפה התכנסו כאלף בני אדם ברחבת האודיטוריום בעיר, וקראו "נתניהו למעשיהו" ו"הון-שלטון משה כחלון".
במאמר זה מדובר על ההפגנות הקורות בזמן האחרון בתל אביב בנוגע להאשמות השחיתות הרבות שכרגע נתונות על הפרק.

4. "חופש ההפגנה" (האגודה לזכויות האזרח בישראל)

הפגנות מאפשרות לאזרחים להשמיע את דעתם ולהשפיע על מקבלי ההחלטות ועל אזרחים אחרים. בפרט, חופש ההפגנה מאפשר לקבוצות מוחלשות בחברה, שעל פי רוב לא נהנות מנגישות לאמצעי התקשורת ולמוקדי הכוח השלטוניים, להשמיע את קולן. חובתה של המדינה לאפשר לאזרחים להפגין, ולהגן על המפגינים במקרה הצורך.

5. "חופש דת וחופש מדת במדינת ישראל" (אורלי אילני, 2006)
חופש דת פירושו שהמדינה איננה מתערבת כלל בתחומים אלה, אבל היא לא מונעת מקבוצות דתיות להקים מוסדות דתיים וללמד בהם את הדת לפי השקפתן.
זכות הפלורליזם מקנה לכל אדם ולכל קבוצה להאמין בדת מסוימת ולקיים את מצוותיה איננה זכות מוחלטת, וגם במדינה דמוקרטית היא קיימת כל עוד אין בכך פגיעה בזולת, בסדר הציבורי, או בזכויות יסוד אחרות של הפרט.
חופש מדת פירושו שעיקרון זה מחייב את המדינה להבטיח, שאף פרט לא יחויב להחזיק באמונה כלשהי, או להשתתף בפולחן דתי בניגוד לרצונו, ושכל זכויות האזרח לא תהיינה מותנות באמונה, בפולחן, או בטקסים דתיים.