מחקר
כתבה זו מעלה שאלות רבות כאשר לחלקן יש תשובה ולחלקן אין. הכתבה עוסקת בסוגיית הכרזות בעד השתמטות מצה"ל הנמצאות בבית הספר החרדי "בית יעקב" שבטבריה, כאשר בנות בית הספר מתבקשות לעצב שלטי מחאה כנגד הצבא התומכים בעד השתמטות ואי הגעה ללשכת הגיוס. כלומר הכתבה עוסקת בעולם החרדי ובבעיית ההשתמטות המלווה לכך.
בכתבה ישנו הקשר שלילי בכך שמי שאחראי על הכרזות הללו תומך בצורה כזו או אחרת בהשתמטות מצה"ל כאשר דבר זה אסור בחוק.
כמו כן, הכתבה מייצגת דברים מסוימים בחברה החרדית כמו נושא ההשתמטות מצה"ל אך הכתבה איננה מייצגת את החברה החרדית בשלמותה, הכתבה מספקת לקוראים מידע חדש שלא נקראה בעבר, אפשר לומר כי דבר זה הינו הסטה כנגד הצבא הישראלי בידי רשויות חינוך, דבר הנשמע לא הגיוני ואבסורד אך אולי דבר זה לגיטימי בחברה החרדית.
בנוסף ישנו קשר בין חרדים לחילונים כאשר בנושא סוגיית הגיוס ידוע כי רוב החברה החרדית נוטה שלא להסכים עם דעותיו של הצבא ולכן רבים מהחברה החרדית נוטים שלא להתייצב בלשכת הגיוס. בשונה מהחברה החילונית בישראל אשר רבים ממני מתייצבים בלשכת הגיוס ומתגייסים לשירות הצבאי.
כמו כן, הכתבה מייצגת דברים מסוימים בחברה החרדית כמו נושא ההשתמטות מצה"ל אך הכתבה איננה מייצגת את החברה החרדית בשלמותה, הכתבה מספקת לקוראים מידע חדש שלא נקראה בעבר, אפשר לומר כי דבר זה הינו הסטה כנגד הצבא הישראלי בידי רשויות חינוך, דבר הנשמע לא הגיוני ואבסורד אך אולי דבר זה לגיטימי בחברה החרדית.
בנוסף ישנו קשר בין חרדים לחילונים כאשר בנושא סוגיית הגיוס ידוע כי רוב החברה החרדית נוטה שלא להסכים עם דעותיו של הצבא ולכן רבים מהחברה החרדית נוטים שלא להתייצב בלשכת הגיוס. בשונה מהחברה החילונית בישראל אשר רבים ממני מתייצבים בלשכת הגיוס ומתגייסים לשירות הצבאי.
כתבה זו מורכבת מהמון פרקים ואתמקד בפרק הראשון שנקרא "מדוע החרדים משתמטים מהצבא?".
בפרק הראשון הכותב אומר כי אמנם משתמט זה בן אדם אשר מחויב מבחינה חוקית לעשות משהו אך הוא אינו עושה אותו. משייך זאת הכותב אל החרדים כאשר מבחינה חוקית ודמוקרטית הם בוחרים ללמוד תורה בכל זמנם ולכן לא מתגייסים. בנוסף הכותב מתייחס לשני צדדים השואלים "מדוע החרדים משתמטים מצה"ל?", הצד הראשון הינו אנשים נורמטיביים מן השורה הסקרנים לדעת ולהבין. הצד השני הם אנשי התקשורת שמטרתם היא להסית כנגד ציבור שלם ע"פ דעתו.
כתבה זו מוצגת באור שלילי כלפי החרדים בחלקים מסוימים כאשר הכותב מציג את החרדים בכינויי גנאי מוכרים שהחברה הישראלית מכנה את החרדים עקב היותם סרבני גיוס/משתמטים, כמו כן הוא מדגיש כי המילה "משתמט" איננה נכונה כלל ומטרתה היא להסית את הציבור כנגד החרדים.
הכתבה מייצגת היטב את החברה החרדית כאשר היא נוגעת בנושאים שנויים במחלוקת רבים ומציגה את עמדתם של החרדים בנושא ואת העמדה האחרת כדי ליצור שוויון ואובייקטיביות. כמו כן הכתבה מחדשת לציבור דברים אשר רבים אינם מודעים לכך, ולפיכך כתבה זו חשובה לא רק למגזר החרדי אלא גם למגזר החילוני.
"מחקר: מהדורת חדשות ערוץ 2 מנציחה סטריאוטיפים שליליים על חרדים".
בכתבה זו מדובר על כוחה של התקשורת וכיצד הכוח העצום שלה יכול להשפיע על חיינו כחברה עקב העובדה שכולנו משתמשים בכלי התקשורת כדי לקבל מידע, לפיכך נערך מחקר אשר בדק האם אופי הסיקור של חרדים החשודים בביצוע עבירות תורם ליצירת תחושה ציבורית כי הקהילה החרדית כולה אינה מוסרית.
לפי ד"ר פנינה שוקרון-נגר תוצאות המחקר כללו שאכן אופי הסיקור של חרדים החשודים בביצוע עבירות תורם ליצירת תחושה ציבורית כי הקהילה החרדית כולה אינה מוסרית.
הכתבה מוצגת באור שלילי כלפי החרדים כאשר מהממצאים ניתן לראות כי התקשורת במכוון או לא פועלת כנגד החברה החרדית ואף מסיטה את דעותם של רבים כנגדם עקב סיקור לא שוויוני ולא צודק.
הכתבה לא מייצגת את המגזר החרדי כלל אלא ההפך כמו שנאמר בכתבה על ידי מאיר גל: "יחס החרדים לתקשורת אמנם עוין, אך הוא מתעצם עקב שידור כתבות שבהן מואשם המגזר כולו בפשע של עבריין יחיד" כלומר עקב מקרה של עבריין יחיד התקשורת מאשימה את המגזר כולו. בנוסף הכתבה מחדשת לציבור הקוראים כי אכן ישנה אפליה כלפי המגזר החרדי מצד התקשורת, דבר שלא סוקר בעבר.
אין קשר בין חילונים לחרדים בכתבה.
"דווקא התקשורת החילונית מנציחה את הסטריאוטיפים".
בכתבה זו מדובר על היחס של התקשורת החילונית כלפי המגזר החרדי וכיצד משרישה התקשורת החילונית את הסטריאטיפים כלפי אותו מגזר, כמו כן מדובר גם כן על היחס של התקשורת החרדית כלפי המגזר החילוני. בנוסף מוצג בכתבה את דעתם של שני המגזרים כלפי הסוגיות הקשות שכעת מדוברות בחברה הישראלית כגון: סוגיית הגיוס לצה"ל, לשני המגזרים ישנם דעות שונות כלפי הנושא כאשר כל מגזר מאמין שהוא עושה את הדבר הנכון ביותר, כלומר בתקשורת החילונית החרדים מוצגים כבטלנים שלא עושים כלום חוץ מללמוד תורה כל היום ולא מתגייסים, בעוד שהחברה החילונית בוכה על דם קרוביהם בקרבות והם אחראיים להגנת המדינה. לעומת זאת החברה החרדית בטוחה שהיא זו ששומרת על המדינה בכך שהיא לומדת תורה ומקריבה מעצמה.
כתבה זו מוצגת באור שלילי כלפי החרדים בחלקים מסוימים כאשר הכותב מציג את החרדים בכינויי גנאי מוכרים שהחברה הישראלית מכנה את החרדים עקב היותם סרבני גיוס/משתמטים, כמו כן הוא מדגיש כי המילה "משתמט" איננה נכונה כלל ומטרתה היא להסית את הציבור כנגד החרדים.
הכתבה מייצגת היטב את החברה החרדית כאשר היא נוגעת בנושאים שנויים במחלוקת רבים ומציגה את עמדתם של החרדים בנושא ואת העמדה האחרת כדי ליצור שוויון ואובייקטיביות. כמו כן הכתבה מחדשת לציבור דברים אשר רבים אינם מודעים לכך, ולפיכך כתבה זו חשובה לא רק למגזר החרדי אלא גם למגזר החילוני.
"מחקר: מהדורת חדשות ערוץ 2 מנציחה סטריאוטיפים שליליים על חרדים".
בכתבה זו מדובר על כוחה של התקשורת וכיצד הכוח העצום שלה יכול להשפיע על חיינו כחברה עקב העובדה שכולנו משתמשים בכלי התקשורת כדי לקבל מידע, לפיכך נערך מחקר אשר בדק האם אופי הסיקור של חרדים החשודים בביצוע עבירות תורם ליצירת תחושה ציבורית כי הקהילה החרדית כולה אינה מוסרית.
לפי ד"ר פנינה שוקרון-נגר תוצאות המחקר כללו שאכן אופי הסיקור של חרדים החשודים בביצוע עבירות תורם ליצירת תחושה ציבורית כי הקהילה החרדית כולה אינה מוסרית.
הכתבה מוצגת באור שלילי כלפי החרדים כאשר מהממצאים ניתן לראות כי התקשורת במכוון או לא פועלת כנגד החברה החרדית ואף מסיטה את דעותם של רבים כנגדם עקב סיקור לא שוויוני ולא צודק.
הכתבה לא מייצגת את המגזר החרדי כלל אלא ההפך כמו שנאמר בכתבה על ידי מאיר גל: "יחס החרדים לתקשורת אמנם עוין, אך הוא מתעצם עקב שידור כתבות שבהן מואשם המגזר כולו בפשע של עבריין יחיד" כלומר עקב מקרה של עבריין יחיד התקשורת מאשימה את המגזר כולו. בנוסף הכתבה מחדשת לציבור הקוראים כי אכן ישנה אפליה כלפי המגזר החרדי מצד התקשורת, דבר שלא סוקר בעבר.
אין קשר בין חילונים לחרדים בכתבה.
"דווקא התקשורת החילונית מנציחה את הסטריאוטיפים".
בכתבה זו מדובר על היחס של התקשורת החילונית כלפי המגזר החרדי וכיצד משרישה התקשורת החילונית את הסטריאטיפים כלפי אותו מגזר, כמו כן מדובר גם כן על היחס של התקשורת החרדית כלפי המגזר החילוני. בנוסף מוצג בכתבה את דעתם של שני המגזרים כלפי הסוגיות הקשות שכעת מדוברות בחברה הישראלית כגון: סוגיית הגיוס לצה"ל, לשני המגזרים ישנם דעות שונות כלפי הנושא כאשר כל מגזר מאמין שהוא עושה את הדבר הנכון ביותר, כלומר בתקשורת החילונית החרדים מוצגים כבטלנים שלא עושים כלום חוץ מללמוד תורה כל היום ולא מתגייסים, בעוד שהחברה החילונית בוכה על דם קרוביהם בקרבות והם אחראיים להגנת המדינה. לעומת זאת החברה החרדית בטוחה שהיא זו ששומרת על המדינה בכך שהיא לומדת תורה ומקריבה מעצמה.
הכתבה מוצגת באור שלילי כלפי המגזר החרדי כאשר הכותב מסביר כיצד תקשורת החילונית משתמשת בסטראוטיפים כנגד החברה החרדית כדי להציג אותם בזווית שלילית.
הכתבה מייצגת סממנים מהחברה החרדית ומדברת על הנושאים המדוברים בחברה הישראלית כיום כאשר נודע לקוראים על כיצד התקשורת החרדית מגנה על עצמה בצורה הוגנת לפי העיתונאי החרדי ישראל כהן.
אין מידע חדש בכתבה שמחדשת לקוראים משהו על החברה החרדית או החילונית כאשר כל הנאמר ידוע לציבור ומדובר רבות.
ישנו קשר בין חילונים לחרדים בכתבה כאשר כל הכתבה עוסקת בהשוואה בין התקשורת החרדית לבין התקשורת החילונית ואת דעתם בנושאים שונים.
"שוב זה קורה: נער חרדי נעצר לאחר שיידה אבנים לעבר כבאים".
בכתבה זו במפורש רשום בכותרת "נער חרדי נעצר", השאלה שעולה מן הכתבה הזו היא מדוע יש צורך לרשום שהנער הינו חרדי, התשובה ההגיונית ביותר בעיניי היא שהמייחסים לנער את דתו מהסיבה הפשוטה שהתקשורת בכוונה פועלת מטעמים כלכליים והיא מודעת לעובדה שבמידה ואם היא תרשום כותרת רגילה ו"יבשה" הסיכוי שהכתבה תקבל הרבה יחס הינה נמוכה מאוד, מנגד לכך כאשר הכותרת מנוסחת כך הכתבה תקבל יחס הרבה יותר גדול.
בכתבה אין הקשר לא שלילי ולא חיובי, היא באה להעביר את המידע באובייקטיביות.
הכתבה אינה מייצגת את החברה החרדית והיא אינה מחדשת לציבור דבר חדש. כמו כן אין קשר בין חילונים לחרדים בכתבה.
גבר חרדי זוכה מביצוע עבירות מין בבנות שש: "הוריהן פגעו בעדותן"
בכתבה זו מדובר על מקרה של גבר חרדי שהואשם בביצוע עבירות מין בבנות שש, התקשורת מנסחת ידיעות על חרדים המעורבים בפלילים באופן המרמז כי המעשה הפלילי קשור באופן מהותי להיותו של האדם חרדי, לדוגמא: חרדי מבני ברק חשוד באונס. התקשורת באה ואומרת "חרדי רצח", "חרדי גנב" בעוד שכשמדובר בחילוני לא מציינים את השתייכותו הדתית. זהו מושג שנקרא *הכללה* שיש הדגש שמדובר באדם חרדי.
בנוסף לכך הסיקור התקשורתי של החרדים לוקה גם ביצירה ובהעצמה של תחושת האיום מהחרדים באשר הם. פעמים רבות זה נעשה לא בהסתמך על דברים שהתרחשו, אלא באמצעות הצגת ציפיות מוקדמות למעשים אלימים.
"מי הוא החרדי שמוצג בתקשורת?".
בכתבה זו מדבר הכותב על ההשתקפות של האדם החרדי בתקשורת חילונית כאשר הוא מדמה את החרדי כ"יהודי" ואת החילוני כ"ישראלי". הוא טוען כי הוא מצא מידע שהשיב לו תשובה לשאלתו שהיא "מי הוא החרדי שמוצג בתקשורת", התשובה שמצא הינה הכינויים הדי רגילים שהחברה החילונית משתמשת נגד החברה החרדית כגון: טפיל, לא משתמט, לא עובד וחי על חשבון אחרים, פדופיל, אנס ועוד. כאשר החילוני הינו הלאומי, העובד והיוצר. בנוסף הוא משווה בין החרדי לבין היהודי שבתקופת השואה, כלומר שניהם מושווים לטפילים הניזונים מעמלם של אחרים.
ישנו הקשר שלילי בכתבה כאשר הכותב מספר על הממצאים שמצא ועל הכינויים שהחברה הישראלית מקנה לחברה החרדית ועל היחס כלפיהם.
הכתבה אינה מייצגת את החברה החרדית אלא בדיוק ההפך, היא מייצגת את החשיבה של החילונים כלפי החרדים בצורה שלילית ולא מייצגת את החברה החרדית באשר היא. כמו כן הכתבה איננה מחדשת לציבור דבר חדש כאשר כל הדברים שנאמרו בכתבה ידועים מראש.
ישנו קשר מובהק בכתבה בין חילונים לחרדים כאשר נעשית השוואה בין שני המגזרים וכיצד כל מגזר מביט על המגזר האחר.
"תשכחו מ"החרדים העובדים"; הם לא קיימים!".
הכתבה מייצגת סממנים מהחברה החרדית ומדברת על הנושאים המדוברים בחברה הישראלית כיום כאשר נודע לקוראים על כיצד התקשורת החרדית מגנה על עצמה בצורה הוגנת לפי העיתונאי החרדי ישראל כהן.
אין מידע חדש בכתבה שמחדשת לקוראים משהו על החברה החרדית או החילונית כאשר כל הנאמר ידוע לציבור ומדובר רבות.
ישנו קשר בין חילונים לחרדים בכתבה כאשר כל הכתבה עוסקת בהשוואה בין התקשורת החרדית לבין התקשורת החילונית ואת דעתם בנושאים שונים.
"שוב זה קורה: נער חרדי נעצר לאחר שיידה אבנים לעבר כבאים".
בכתבה זו במפורש רשום בכותרת "נער חרדי נעצר", השאלה שעולה מן הכתבה הזו היא מדוע יש צורך לרשום שהנער הינו חרדי, התשובה ההגיונית ביותר בעיניי היא שהמייחסים לנער את דתו מהסיבה הפשוטה שהתקשורת בכוונה פועלת מטעמים כלכליים והיא מודעת לעובדה שבמידה ואם היא תרשום כותרת רגילה ו"יבשה" הסיכוי שהכתבה תקבל הרבה יחס הינה נמוכה מאוד, מנגד לכך כאשר הכותרת מנוסחת כך הכתבה תקבל יחס הרבה יותר גדול.
בכתבה אין הקשר לא שלילי ולא חיובי, היא באה להעביר את המידע באובייקטיביות.
הכתבה אינה מייצגת את החברה החרדית והיא אינה מחדשת לציבור דבר חדש. כמו כן אין קשר בין חילונים לחרדים בכתבה.
גבר חרדי זוכה מביצוע עבירות מין בבנות שש: "הוריהן פגעו בעדותן"
בכתבה זו מדובר על מקרה של גבר חרדי שהואשם בביצוע עבירות מין בבנות שש, התקשורת מנסחת ידיעות על חרדים המעורבים בפלילים באופן המרמז כי המעשה הפלילי קשור באופן מהותי להיותו של האדם חרדי, לדוגמא: חרדי מבני ברק חשוד באונס. התקשורת באה ואומרת "חרדי רצח", "חרדי גנב" בעוד שכשמדובר בחילוני לא מציינים את השתייכותו הדתית. זהו מושג שנקרא *הכללה* שיש הדגש שמדובר באדם חרדי.
בנוסף לכך הסיקור התקשורתי של החרדים לוקה גם ביצירה ובהעצמה של תחושת האיום מהחרדים באשר הם. פעמים רבות זה נעשה לא בהסתמך על דברים שהתרחשו, אלא באמצעות הצגת ציפיות מוקדמות למעשים אלימים.
בכתבה אין הקשר שלילי או חיובי כנגד החברה החרדית והיא מעבירה את המידע באובייקטיביות, בנוסף הכתבה אינה מייצגת את המגזר החרדי והיא אינה מחדשת לציבור דברים חדשים. אין קשר בין חילונים לחרדים בכתבה.
"מי הוא החרדי שמוצג בתקשורת?".
בכתבה זו מדבר הכותב על ההשתקפות של האדם החרדי בתקשורת חילונית כאשר הוא מדמה את החרדי כ"יהודי" ואת החילוני כ"ישראלי". הוא טוען כי הוא מצא מידע שהשיב לו תשובה לשאלתו שהיא "מי הוא החרדי שמוצג בתקשורת", התשובה שמצא הינה הכינויים הדי רגילים שהחברה החילונית משתמשת נגד החברה החרדית כגון: טפיל, לא משתמט, לא עובד וחי על חשבון אחרים, פדופיל, אנס ועוד. כאשר החילוני הינו הלאומי, העובד והיוצר. בנוסף הוא משווה בין החרדי לבין היהודי שבתקופת השואה, כלומר שניהם מושווים לטפילים הניזונים מעמלם של אחרים.
ישנו הקשר שלילי בכתבה כאשר הכותב מספר על הממצאים שמצא ועל הכינויים שהחברה הישראלית מקנה לחברה החרדית ועל היחס כלפיהם.
הכתבה אינה מייצגת את החברה החרדית אלא בדיוק ההפך, היא מייצגת את החשיבה של החילונים כלפי החרדים בצורה שלילית ולא מייצגת את החברה החרדית באשר היא. כמו כן הכתבה איננה מחדשת לציבור דבר חדש כאשר כל הדברים שנאמרו בכתבה ידועים מראש.
ישנו קשר מובהק בכתבה בין חילונים לחרדים כאשר נעשית השוואה בין שני המגזרים וכיצד כל מגזר מביט על המגזר האחר.
"תשכחו מ"החרדים העובדים"; הם לא קיימים!".
בכתבה זו ניתן להבין שהכותב מנסה לעורר את תשומת לבם של קהל הקוראים כאשר הוא נותן להם תחושה שהם יודעים על מה הם הולכים לקרוא, כאשר ניתן להסיק מהכותרת כי הכתבה הולכת להיות כתבה די "אורדינרית" שמעבירה ביקורת כלפי המגזר החרדי אך לפתע דעתו של הכותב משתנה ולא מתואמת לכותרת. כלומר, בכתבה הוא מסביר כיצד בשנים האחרונות עלו אחוזי החרדים העובדים ובכך הוא מפריך את הדעה המפורסמת על חרדים שהם בטלנים, עובדי חינם ועוד.
בכתבה ישנו הקשר חיובי כאשר הכותב מספק מידע חדש שמפריך את הדעה הידועה שחרדים לא עובדים, דבר זה הוא חיובי בשביל המגזר החרדי וגם למגזר החילוני כאשר אותו מגזר בא בטענות למגזר האחר עקב היותו לומד ומקבל כספים מהמדינה ולא תורם לכלכלה.
הכתבה מייצגת את החברה החרדית כאשר הכותב מציג את שני הצדדים העיקריים בחברה החרדית, האחד זה החרדי הבטלן שהוא אינו מתכחש להימצאותו אך גם הצד השני החרדי שעובד ועומל ומקבל שכר.
כמו שנאמר הכתבה אכן מחדשת מידע לקוראים כאשר הכותב מציג את נתונים חדשים שישנה עלייה באחוז החרדים העובדים בשנים האחרונות, דבר שלא נודע לקהל הקוראים בעבר.
יש קשר בין חילונים לחרדים בכתבה אך לא קשר מובהק, הכותב לרוב פונה אל הקהל החרדי אך הוא מקדיש גם בכתבתו הקשר לדעתם הרווחת של החילונים.
בכתבה ישנו הקשר חיובי כאשר הכותב מספק מידע חדש שמפריך את הדעה הידועה שחרדים לא עובדים, דבר זה הוא חיובי בשביל המגזר החרדי וגם למגזר החילוני כאשר אותו מגזר בא בטענות למגזר האחר עקב היותו לומד ומקבל כספים מהמדינה ולא תורם לכלכלה.
הכתבה מייצגת את החברה החרדית כאשר הכותב מציג את שני הצדדים העיקריים בחברה החרדית, האחד זה החרדי הבטלן שהוא אינו מתכחש להימצאותו אך גם הצד השני החרדי שעובד ועומל ומקבל שכר.
כמו שנאמר הכתבה אכן מחדשת מידע לקוראים כאשר הכותב מציג את נתונים חדשים שישנה עלייה באחוז החרדים העובדים בשנים האחרונות, דבר שלא נודע לקהל הקוראים בעבר.
יש קשר בין חילונים לחרדים בכתבה אך לא קשר מובהק, הכותב לרוב פונה אל הקהל החרדי אך הוא מקדיש גם בכתבתו הקשר לדעתם הרווחת של החילונים.
"במקום הראשון בסיקור שלילי בתקשורת: החרדים".
בכתבה זו מוסבר על סקר שנערך על ידי מכון עמדות הציבור עבור הרשות השנייה אשר קובע, כי החדשות בערוצים 2 ו-10 מציגות באור שלילי את החרדים, את העדה האתיופית, המתנחלים ועוד. אך במקום הראשון בסיקור שלילי מצד ערוצי התקשורת החרדים לוקחים את הפרס. זוהי תגובתו של יו"ר הרשות השנייה, אילן אבישר: "הופתענו לגלות שהחרדים במקום הראשון מבחינת הסיקור השלילי בחדשות..", האם יושב ראש הרשות השנייה באמת מופתע? לפי דעתי עקב היותו יו"ר הרשות השנייה אני חושב שהוא מודע למצב והוא נשאר שאנן כלפיו.
בכתבה ישנו הקשר שלילי כאשר הכותב מציג את הנתונים אך הכתבה הינה אובייקטיבית וכתובה באופן שבא רק להבעיר את המידע לקורא.
הכתבה איננה מייצגת את החברה החרדית, אך היא כן מחדשת לציבור מידע שלא נודע לקוראים לפני, היא מספקת נתונים חדשים שמראים כיצד התקשורת מתייחסת למגזר החרדי.
בכתבה זו מוסבר על סקר שנערך על ידי מכון עמדות הציבור עבור הרשות השנייה אשר קובע, כי החדשות בערוצים 2 ו-10 מציגות באור שלילי את החרדים, את העדה האתיופית, המתנחלים ועוד. אך במקום הראשון בסיקור שלילי מצד ערוצי התקשורת החרדים לוקחים את הפרס. זוהי תגובתו של יו"ר הרשות השנייה, אילן אבישר: "הופתענו לגלות שהחרדים במקום הראשון מבחינת הסיקור השלילי בחדשות..", האם יושב ראש הרשות השנייה באמת מופתע? לפי דעתי עקב היותו יו"ר הרשות השנייה אני חושב שהוא מודע למצב והוא נשאר שאנן כלפיו.
בכתבה ישנו הקשר שלילי כאשר הכותב מציג את הנתונים אך הכתבה הינה אובייקטיבית וכתובה באופן שבא רק להבעיר את המידע לקורא.
הכתבה איננה מייצגת את החברה החרדית, אך היא כן מחדשת לציבור מידע שלא נודע לקוראים לפני, היא מספקת נתונים חדשים שמראים כיצד התקשורת מתייחסת למגזר החרדי.
אין קשר בין חילונים לחרדים בכתבה.
תגובות
הוסף רשומת תגובה